המדע מראה שללמוד לסלוח יכול לעשות אותנו מאושרים יותר ובריאים.
ההורים שלנו למדו אותנו שצריך לסלוח. רוב הדתות מעודדות סליחה. בנוסף, לסלוח זה פשוט דבר נחמד ונעים לעשות, נכון?
אנשים סלחניים באמת נוטים להיות בריאים ומאושרים יותר, אומר המדע. לדוגמה, מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מצא כי משתתפים שחשבו על אירוע פוגע בעברם, חוו לחץ דם מתמשך, שאם חוזר על עצמו לאורך זמן עלול להוביל להתקף לב או שבץ.
במחקר אחר שפורסם במדעי הפסיכולוגיה החברתית ומדעי ההתנהגות, מדענים השוו משתתפים שלא סלחו על טעות לעומת כאלו שעשו זאת. המשתתפים התבקשו ללכת למרגלות גבעה. הסלחנים תפסו את הגבעה פחות תלולה מאלה שהחזיקו בטינה, ומכך הציעו כמסקנה ששסלחנות יכולה להוביל לאופטימיות.
אז איך אתה יכול להיות סלחני יותר, במיוחד אם ניסית לסלוח אבל עדיין מוצא את עצמך מתעכב על עבר כואב?
רוברט אנרייט, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, הוא אחד ממובילי מחקרי הסליחה, וחבר מייסד של מכון הסליחה הבינלאומי. באחד מספריו בנושא, "הסליחה היא בחירה", אנרייט מחלק סליחה לחמישה שלבים:
- הודה שקיבלת יחס לא הוגן (לא מלשון תודה 🙂 ).
- לבטא את הכעס שלך.
- הכר בכך שהפוגע הוא אדם יותר מאשר העבירה.
- קבל את העובדה שאולי הכאב לא ייעלם לגמרי.
- מצא משמעות בחוויה ולמד מכך כדי לגדול.
הסליחה אינה עבור כולם, טוענת הפסיכולוגית ג'ניס אברהמס ספרינג, מחברת הספר "איך אני יכול לסלוח לך?"
"באופן מסורתי, מלמדים אותנו שסליחה טובה לנו, ואנשים טובים סולחים", אומרת ספרינג. "אבל הרבה אנשים מקשקשים על הרעיון שהם צריכים לסלוח כאשר האדם השני הוא לא מצטער או אינו מוכן לתקן את העוול שנגרם. ואז, האפשרות היחידה היא לא לסלוח, וגם זה לא בריא. האדם הפגוע נשאר עם התחושות הקשות של הפגיעה וזה עשוי להפוך אותו לחולה."
כאשר סלחנות נראית נדיבה מדי, אבל אתה מזהה ומבין שאתה חייב להמשיך הלאה, ספרינג מציעה לנקוט צעדים אלה:
- עזוב את ההתעסקות שלך עם הפגיעה. המשך הלאה
- אם אתה מוצא את עצמך מהרהר באירוע הכואב, עצור ואמור בקול רם: "עצור!" והפנה את מחשבותיך למשהו מהנה.
- אל תקח הכל עליך. "כשמישהו מרגיש לא בסדר, הוא לעיתים קרובות חש בושה והתנפצות" אומרת ספרינג. אבל לפעמים התנהגות לא רגשית נובעת מהפגיעה האישית של האדם האחר, אתגרים בחיים או אי הבנה.
- הגן על עצמך מפני פגיעה נוספת. "להחליט על המשך אופי מערכת היחסים עם האדם הפוגע על מנת שלא תהיה בדרך לפגיעה נוספת" אומרת ספרינג. מה גם שלעיתים אנחנו נאלץ לפגוש את האנשים האלו שוב. הדבר החכם לעשות יהיה לקבוע גבולות שיגנו עליך מפני מקרים חוזרים.
המאמר תורגם מאנגלית על ידי נועה ענתבי פינטו.
לקריאת המאמר באנגלית יש ללחוץ כאן
