רכבת הרים

כשהייתי ילדה כל כך אהבתי את התחושה הזאת

של רגע לאבד שליטה

לונאפארק היה בשבילי

האטרקציה המועדפת

אהבתי את התחושה

שלרגע כל העולם הפוך ומטולטל

הכל נראה אחרת

הפוך ומהופך

אני זוכרת שממש

התרגשתי

חיכיתי

ציפיתי

לרגע הזה

שרכבת ההרים

נמצאת בירידה חדה

וכל הגוף מתכווץ

הנשימה נעצרת

ואז הרכבת גולשת

במהירות עצומה

כולם צורחים

כל אחד בדרכו

אחד בקול גדול

ואחד נאלם דום

אם זכורני נכונה

אני הייתי מאלה

שהעיזו לצעוק בקול גדול

להביע את הפחד

את ההתרגשות

את ההקלה

כאשר פתאום

יש האטה

הרכבת מתחילה להאט

לרגע נדמה שזהו

מסתיים המסע

ואז שוב

היא מטפסת במעלה

מגיעה לפיק

ושוב…

אהההההה

ואואואואואו

אמאל'ההההה

וככה חוזר חלילה

חס וחלילה

מי זאת החלילה הזאת?

הייתי רוצה לפגוש אותה

אני מדמיינת לי

את הדמות שלה

צרה וארוכה

ויפה

עם חיוך מאוזן לאוזן

צנועה וחסודה…

חחחחח

חלילה…

ונחזור לרכבת

כי הרי במסע

רכבת ההרים עסקינן

מכירה את התחושה

הזאת בחיים שלך?

שפתאום כל השיגרה

נמצאת בטלטלה?

בימים אלו אנחנו

עוברים לדירה חדשה

משותפת לנו יחד

בפעם הראשונה

בזוגיות שלנו

ובתוך ההתרגשות

השמחה

האהבה

לשתף יחד את החיים

בחיי שלא ציפיתי

לכל הטלטלה הזאת

ומצאנו את עצמינו

אחרי שש שנים יחד

מתמודדים

עם קשת של רגשות

כל כך נרחבת

של שמחה

של אהבה

של אתגר גדול

של מתח

עייפות

תסכול

פחד

עוד שמחה

ועוד אהבה

ושוב

אמאל'ההההה

ומה? ולמה?

ואיך מתמודדים עם כל זה?

אז כן

פשוט מתמודדים

משתפים

מתקשרים את הדברים

פותחים את הלב

גם ברגעים הלא פשוטים

מתנתקים

מתחברים

מתנתקים

מתחברים

ואם הבסיס איתן

אז הכל עובר

וכמובן שיש את נקודת המבט הטובה

שמשפיעה על עוד טוב שמגיע

הכניסה לפרופורציה

מאד עוזרת

אפשר להסתכל על ערימת ארגזים כדבר מאיים

ועמוס ומלחיץ

ואפשר להסתכל עליה

כעל ערימת ארגזים

חומים

גדולים

מלאים

ולומר לעצמי

זאת רק ערימה

והיא תעלם בסוף

והכל יסתדר

והשגרה תשוב לחיינו.

לא תמיד

אני מצליחה

אבל תמיד משתדלת

לראות את הטוב.

גם בעולם העשייה הנדלנית

שלי לפעמים

הכל זורם

מרגש

משמח

ולפעמים אני נתקלת

בדברים שלא עובדים

פתאום מישהו לא עונה

או מפשל והדברים מסתבכים

ואז אני בוחרת מחדש

להתמקד בפתרונות

ולא בבעיות

משכנעת את עצמי

זאת רק ערימת ארגזים

זאת רק רכבת הרים

פעם אני למטה

ופעם למעלה

והכי חשוב

אני אני

ואני יכולה

ואני ראויה

ואני מתייעצת

ומשתפת

ופתאום יש הרבה יותר

מפתרון אחד

יש ים של אפשרויות

יש ים של אהבה מסביבי

יש לי תמיד אותי

חזקה איתנה

פעם כשהייתי ילדה

רכבת הרים היתה פאן

היום אני מעדיפה

לנהוג באוטו שלי

במישורים

לשלוט בהגה

לשלוט בחיי

לנווט את עצמי

לאן שאני רוצה

בשליטה

עם לב מלא אהבה.

אני נועה

ואני נהגת ותיקה

ואני אחראית

על הדרך שלי

ואני כאן בשבילך

לשמוע

להשמיע

להתחבר

לשתף.

ואם את חובבת מסעות

והרפתקאות מרתקות

ממליצה לך לשמוע

על מסע מרתק

לעולם הנדלן

עם פרויקט איקס

המסע הכי מהנה ומאתגר שיש

מוזמנת להצטרף

אליי ולקהילה המיוחדת שלנו מוזמנת לקרוא על חבילת INTRO PROJECT X

]]>