מראה מראה

ברוכים השבים למסע משותף ב-4 הנתיבים, במאמר הקודם ״תרשים אותי״ עשיתי מעין לקט שמאפשר סיכום של המאמרים שכתבתי עד כה.

היום אני רוצה להזמין אתכם להסתכל יחד איתי על המראה. אני לא מתכוון למראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר 🙂 אני מתכוון למראה מטאפורית של ההשתקפויות שאנו רואים באחרים שמשקפים לנו את עצמנו ויכלים לעזור לנו לקדם את ההתפתחות האישית שלנו ומשם להגדיל את החופש האמיתי שלנו בחיים.

כמו ברמה הפיזית שאנחנו לא יכלים לראות את הפנים (פרצוף) שלנו אז אנחנו מסתכלים במראה, ככה ההשתקפות שאנחנו רואים בחוץ מראה לנו את הפנים (מהמילה בפנים, בתוכנו) ומאפשרת לנו לראות דברים שאנחנו לא רואים ולא מודעים אליהם בעצמנו.

השאלה הנשאלת: למה לנו בכלל להיות מודעים לחלקים האלה?

ישנו חלק בתוכנו שנקרה באנגלית: ״The Dark SIde Of The Moon" ובעברית הצד האפל של הירח.

שלמעשה אומר שיש בנו צדדים שמנהלים אותנו או חלקים באישיות שאנחנו פחות אוהבים ולכן באופן לא מודע כאשר אנחנו חושבים או פועלים בדרכים מסויימות אנחנו ״לא שמים לב״ ואז מגיעה סיטואציה ומישהו עושה משהו ואנחנו מופעלים, חשים נזילת אנרגיה ולא מבינים מה קורה שם ואיך שוב הגבנו כמו בלופ בצורה מסויימת או למה אנחנו פוגשים שוב ושוב סוגי אנשים מסויימים בוואריציות שונות שלוחצים לנו על אותם כפתורים.

החופש האמיתי הוא במרווח

הבסיס איתו אני תמיד מתחיל את מפגשי Team8 MasterMind הוא הגילוי שהחופש האמיתי שלנו נמצא במרווח בין גירוי לתגובה ולכן הרצון שלנו להיות בבחירה חופשית ולא בתגובתיות בה הנהגים האוטומאטים שלנו ״קריז״ ו-״פליז״ לוקחים את ההגה ויוצרים התנהגות לא רצויה ולא מקדמת עבורנו. אנחנו רוצים שהמנהיג בתוכנו ינהג מתוך פעולה מודעת וייצור את החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.

אבל כל עוד אנחנו לא מוכנים לפגוש את הצד האפל שבנו הוא ימשיך לנהל אותנו ואנחנו נרגיש כאילו אין לנו באמת בחירה, אבל כאשר נסכים לפגוש ולראות אותו , כבר יתחיל לקרות שינוי.

אל תבינו לא נכון , יש תפקיד חשוב לצד האפל הזה, הוא קיים כדי לעזור לנו לשרוד, ״לשמור עלינו״ כדי שלא נאבד את ה״און״ שלנו (אנרגיית חיים) ושלא נאבד את ה״הון״ שלנו (כסף, רכוש, גוף) אבל רוב הפעולות שהוא עושה הם כבר לא באמת חסכוניות והגיע הזמן לגייס את הצד הזה ולהנהיג אותו לפעול בצורה מקדמת שתוביל אותנו לשגשוג ותאפשר לנו לעבור ממצב של ״דיכוי-און״ (דיכאון) למצב של רצ-און (רצון).

הבעיה היא שהצד הזה מאד חמקמק והוא גורם לנו לחשוב שהבעיות הן בחוץ (אצל האחר) ולכן האחריות היא אצל האחרים והם אלה שצריכים להשתנות ולכן כדאי לברוח מהם או לתקוף אותם 🙂 הכוונות שלו טובות.

פה נכנס חוק המציאות החשוב ״חוק המראות״ שמאפשר לנו לתפוס את הצל ,כאשר אנחנו תופסים את עצמנו חושבים שהבעיה אצל האחר 🙂

תדמיינו לכם את עצמכם יושבים מול מסך מחשב כותבים ב״מעבד תמלילים״ WORD ופתאום טעיתם במילה, האם תקחו טיפקס ותמחקו אותה ממסך המחשב?! זה רק מסך אתם אומרים אה? ומה לגבי מסך המציאות שמולכם? האם הפחד לאבד גורם לכם לשכוח שהמעבד נמצא בתוככם חחחח

אז איך לוקחים את ההגה לידיים ונוהגים על פי חוק המראות?

1. 1. הצעד הראשון (הפחד לאבד) להיות מודע לנהג שלקח שליטה על ההגה בתור התחלה, לזהות שאני מופעל, שנלחץ לי כפתור. שלב המודעות הוא לא פשוט ומאד חשוב ומאפשר צעד משמעותי בדרך להגדלת החופש האמיתי שלנו. להפסיק לכעוס על עצמנו שכעסנו ולנצל את זה שאנחנו כועסים להתבוננות והגברת מודעות כבר משנה את איכות החיים ממאבק למשחק.

   2. הצעד השני (האומץ לעבד) לאחר מעשה כשאני כבר רגוע , לוקח לעצמי פסק זמן לבד (השחזת מסור) להתבונן על מה שקרה בעיניים מפוקחות ולהתחיל לעבד עם עצמי את ההשתקפות שהיתה שם. ממש לרשום לעצמי מול מי זה קרה ומה היה שם שעצבן אותי. ממש לפרט מה ראיתי אצל האחר שהיה לי כלכך קשה לקבל ולאהוב.

   3. הצעד השלישי (עבודת מודעות ולקיחת אחריות) אני לוקח את כל מה שרשמתי על האחר ובוחן לא מתוך הלקאה עצמית אלא מתוך הבנה שמה שהופיע שם עוזר לי להגדיל את המודעות העצמית שלי ולפגוש חלקים שמנהלים אותי שלא הייתי רואה אם זה לא היה קורה, איפה אני פוגש את זה בעוד איזורים בחיים שלי? איפה אני מזהה את התכונות האלה אצלי בצורה כזו או אחרת?

   4. הצעד הרביעי (יישום בפעולה מודעת) לעשות סימולציה בדמיון, אלו פעולות חדשות אפשריות לפעול שיהיו מקדמות בפעם הבאה שהכפתור הזה ילחץ? לעשות ממש רשימה ולדמיין את עצמי פועל אחרת, ממליץ לשתף אחרים ולקבל גם מהם אפשרויות פעולה נוספות כמו שאנחנו עושים בשמיניות ב- Team8 MasterMind, ולהאמין שזה אפשרי, להתאמן ואז להיות האומן שיוצר את חייך.

זרע שזורעים באדמה בטוח שהאדמה מגנה עליו ולכן כשהוא מתחיל לצמוח הוא מפחד לאבד את הקליפה ואז הוא לוקח אחריות ומסכים להשתנות והופך לנבט, לאחר מכן שמסכים לאבד את העלים הירוקים ופתאום מופיע פרח ואז הוא מפחד לאבד ולצאת מתקופת הפריחה ואז הוא מגלה שהוא הופך לפרי ואז הוא משפיע ומניב פרי גם עבור האחר.

החיים הם תהליך מתמשך של צמיחה ופחד משינוי, משחק של אור וצל, אומנות של התפתחות וכמו כל אומנות נדרשת מיומנות ואימון.

רוצים להמשיך במסע משותף?

מוזמנים לשיחת התאמה ראשונית ללא עלות
גילעד
0524464580