בשבוע שעבר התחלנו בתיעוד יומן המסע של אורית נחתומי גורדון לקראת הביקור הקרוב של רוברט שמין בישראל בחודש מרץ. לקריאת הפרק הקודם לחצו כאן
יומן מסע – 57 ימים
בעוד 57 ימים, יום שישי בבוקר, ריח של אביב וים באוויר, מלון דן פנורמה תל אביב, יעלה רוברט שמין עם הרצאתו הטרנספורמטיבית ״איך האדיוט הזה עושה נדלן ללא הון התחלתי?״.
ב-57 הימים הקרובים אספר לכם תמונות מתוך החיים האישיים והמקצועים שלי, ואיך כל זה קשור ללמה אתם רוצים לשבת באולם ב-16.3.
אז ביום ה-60 דברתי על זרעים של תקווה (פליטים וכו'), ביום ה-59 דברתי על זרעים של קהילה, וביום 58 על זרעים של שותפות.
היום נדבר על הסבלנות בגידול.
כשזורעים זרעים, יש תהליך ברור:
1.מכל זרע יש פוטנציאל שיצא צמח, אבל לתנאים וסביבה מתאימה יש חלק גדול בזה.
2. מזרע של אלון יצא עץ אלון, ומזרעים של עגבניות לא יגדלו מלפפונים.
3. תהליך ההנבטה הוא תהליך רגיש.
4. אי אפשר להאיץ תהליכי הנבטה.
אז תזרעו לא עמוק מדי (כי זה מתיש) ולא רדוד מדי (כי ציפורים יקחו לכם את הזרעים/ רעיונות). תנו לרעיונות שלכם הרבה חשיבה ואסטרטגיה. אם אתם רוצים להיות חופשיים, תבדקו מה יביא לכם את החופש (מזרע של אלון…). תהליך ההנבטה הרגיש יכול להסתיים בידי חמסין, אבל גם בידי שודדי חלומות.
וכשהזרע כבר באדמה… תחזיקו בסבלנות ובאמונה את החלום שלכם כי משחקים לפעמים נגמרים בפנדלים או לא נגמרים בכלל (מי שמכיר את האי בפרשביז).
אז נכון, 57 ימים עד הכנס. זה הרבה זמן, וצריך סבלנות אך מרגע שתרשמו כבר תהיו אתנו, ונתחיל לשחק יחד.
היום היתה ישיבה של חברת "אמפטי" , שהצטרפתי אליה לפני 7 שנים. הזרעים הלכו כבר כמה פעמים למקרר אבל אני לא איבדתי תקווה.
היום הזה מוקדש לזרעי הסבלנות.
כשתשבו בכנס ב 16.3 תזכרו הסבלנות משתלמת>>>
יומן מסע – 56 ימים
תהליך הזריעה, מתחיל בתכנון: מה תרצו לגדל באדמה שלכם? איזה תנאים תבחרו לתת לזרעים שלכם?
יש שתי תפיסות: בעל או שלחין.
בשטחי בעל, הצמח ניזון מהמים שהשאיר החורף. בשלחין באה השקיית ידי אדם כעזר.
מה הבחירה שלכם? האם תסמכו על השקיית החורף או שתתערבו ותוסיפו על הטבע?
בשביל שיהיה לכם מעניין להחליט, בשטחי בעל היבול יותר נמוך אבל התוצרת יותר טעימה והכל מרוכז ואיכותי (בלדי). בשלחין יש הרבה יבול אבל הוא מיימי ולא טעים.
האם גידול בבעל הוא גידול שאומר שאני מזניחה את החלום שלי וזורעת אותו בלי להשקות?
גידול בעל זו מחשבה תחילה. לזרוע או לגדל במקום שהטבע יכול לעשות את שלו ללא מניפולציות של התערבות.
במזרח זה נקרא ״ טאו״. הפרח לא מבקש רשות לפרוח.
אני תמיד בעד שטחי בעל. ואתם?
בתכנון מראש, קניתי כרטיסים לשבועיים ביוון. שבת הבאה אני שם!
כשתשבו ב-16.3 במלון דן פנורמה, תראו איך נראים שטחי הבעל שאני כה מאמינה בהם>>>
יומן מסע – 55 ימים
16 למרץ זה ממש ראשיתו של האביב. על פי לוח השנה זה ב-21 למרץ אבל אני לא קטנונית על חמשה ימים.
המסע הזה עוקב אחרי תהליך מזריעה לקטיף.
אז מה עושים ב-55 ימים? מלפפונים.
לכן בחרתי לספר לכם היום על ״חוק המלפפונים״. זה חוק שכל חקלאי מכיר. וזה עובד ככה: יש מחסור במלפפונים טריים (אבל ראבאק, לא עושים מלפפונים בין לילה). המחירים עולים. ואז, ראבאק, רעייתו וכל חקלאיי מדינת ישראל הולכים לעשות מלפפונים באותו רגע. וחודשיים אחרי זה, מה קורה?
המחיר של המלפפונים צונח.
ואיך זה קשור לכנס ב-16.3? אנחנו מלמדים בתהליך הליווי שלנו מתי לקנות.. איך לקנות.. מתי למכור…מתי להחזיק.
להתראות בכנס שיתן לכם מודלים מנצחים>>>>
יומן מסע – 54 ימים
אז למה אנשים מפנים את יום שישי ובאים להקשיב לאדם זר שיש מצב שיש לו ידע חדש?
התשובה היא אחת. אנשים מחפשים דרך אל החופש.
כל כך הרבה פעמים קראתי כתבות: '7 טעויות של נדל"ן מתחיל' (או נדל"נית מתחילה) או למשל 'מצעד השטויות שעשיתי מגיל 21 ועד גיל 25'. הכתבות האלה (והכתבות על דיאטה) מביאות מזור קצר. המחשבה שקראתי וזה נכנס לישום רחוקה מהמציאות.
נכון, יש אנשים שללא מאמן רצו מרתון (ובצידם אלפי אנשים שלא שרדו את המסע) אבל אני מאמינה בתהליכים בליווי. אין דרכי קיצור.
שום תירס לא גדל לפרי בין לילה!
מגיע לכם סיפור מהחיים: לפני 25 שנים, אני, אז בת 34, ובעלי ז״ל, בן 50, מחליטים להכנס לכושר (באותה תקופה רק לו היתה כרס). קניתי ספר לשיטת אימון של הצבא הנורווגי. העותק אצלי בבית עד היום.
אברהם ז״ל חזר הביתה, הילדים הלכו לישון ואני בבטחון מלא אומרת לו שאנחנו צריכים היום לעמוד על דרגה 36, וכל כמה ימים להגדיל. שנינו נקרעים, אבל אני אמרתי ושנינו עושים. בסוף מתרגלים הרפיה, והוא מביט שוב בספר… חושב שזו תוכנית ״איך להרוג את הבעל בזמן קצר".
ואז הוא מראה לי שלפי המבוא של הספר, אנחנו אמורים להגיע לדרגה 36 אחרי 3 חודשים. אני כמובן התפקעתי מצחוק ואברהם ז״ל ביקש שאני לא הצחיק אותו כי כואבים לו שרירי הבטן.
מאז, אני אוהבת ליווי צמוד. לא סומכת על התרגומים שלי.
סביר להניח שזה גם מה שתאהבו בכנס ב-16.3>>>
יומן מסע – 53 ימים
בעוד 53 ימים, בשעה 08:00 נתכנס לארוחת בוקר קלילה אבל מושקעת במלון דן פנורמה, אולם ישראל.
בשעה 08:30 יעלה רוברט להקשיב ולענות לשאלות ובשעה 09:00 יתחיל ללמד.
ב-53 הימים הקרובים נלווה את מסע ההכנה לאירוע הזה, שמטרתו לאפשר, לכל מי שרוצה/צריך את התוכן הספציפי הזה, להגיע.
היום אני אצלול לנושא חשוב שנקרא ״ זכרון תאי״. אחד הנעלמים הגדולים בביולוגיה הוא איך, חוץ מהצופן הגנטי, יש אינפורמציה שמוצפנת שצוברת את הידע הקוסמי? כזו שמאפשרת לזרע אחד קטן לדעת האם כדאי לו לנבוט ב-28 מעלות או 12 מעלות? האם נכון לו עכשיו לפרוח? ללבלב? או שהתנאים שם בחוץ מסוכנים.
כמו בזרע, גם בקהילה שלנו נאגרים הידע, העסקאות, הבוגרים, המשקיעים וכל הספקים לזכרון תאי אחד שמאפשר לנו להיות טובים יותר. הרבה יותר! ומשהו שהיה לוקח לתלמיד פעם שנה, לוקח לו היום 3 חודשים.
נתראה ב-16.3 ונצטרף כולנו לזכרון הקולקטיבי>>>
יומן מסע – 51 ימים
האם אתם מוכנים לוותר על הנוחיות של היום כדי לייצר את ההשפעה שבחרתם לעשות בעולם?
מהי נקודת המחשבה שלכם על העולם? האם אתם אוהבים ליצור בלי לחשוב על מי זה ישפיע או את מי זה ישמש? האם מה שחשוב לכם זה להנהיג? או שמעניין אותכם גם מה אתם מנהיגים, ואיך זה ישפיע? האם אתם אוהבים ללמוד כדי שתוכלו ללמד?
אני גיליתי על עצמי שאני הכי אוהבת להיות אנזימטור. מחפשת מולקולה שרוצה להתחבר למולקולה כדי לייצר תהליך. אני האנזים המחבר.
האנזים המחבר עובד ביעילות ככל שהטמפרטורה עולה או בשפת החיים – כשהטמפרטורה עולה, הקצב עולה והתשוקה בוערת.
ואיך כל זה קשור לאירוע ב-16 למרץ? צוות שלם מאתר אתכם, אלה שרוצים מהחיים שלהם יותר. צוות שלם מזהה אתכם, אלו שיודעים שמישהו נמצא בשבילם כדי לייצר את השינוי.
אורית נחתומי גורדון
יזמת, בעלים ושותפה בחברת WINFLUENCE
