נדודים

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter

צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח 

ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל 

חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע 

אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול 

 

הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד 

הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד 

 

(שיר אהבה בדואי)

 

אוי כמה אני אוהבת לנדוד.

אוי כמה אני אוהבת קבוע.

אוי כמה אני גם וגם.

 

יש את היתרונות בלנדוד

לגלות עולמות

לחקור תרבויות

להכיר אנשים

לחבר חיבורים

להתנתק מהשגרה

לחזור אליה

להודות עליה

לשמוח איתה

וחוזר חלילה…

 

יש יתרונות לקבוע

למוכר

לידוע

לסביר

לשגרה

 

אני חושבת שבכל אדם יש את שני הצדדים

אצלי הם לגמרי רוקדים יחד 

צעד קדימה שניים אחורה

 

אני אוהבת לטייל

ואני הכי אוהבת בבית

אני אוהבת להסתובב ולחקור

ואני אוהבת את השקט והשגרה

ושיבואו אליי…

 

אני מאמינה ביציבות

אני מאמינה שלהיות איתנה כסלע זה חשוב

יש בי גם צד שאוהב שהכל מתערער

שהכל מתפרק

כי משם תצמח רק ישועה

כי משם יבוא השינוי

כי שם יש ברכה

 

אני אישה של גם וגם

 

גם אמא

גם בת זוג

גם אחות

גם בת

גם יזמית נדל"ן

גם מעצבת גרפית

גם מאמנת אישית

גם סופרת

גם רגועה

גם סוערת

 

הכי הכי חשוב

אחרי מסעות רבים פנימיים

ונדודים וטלטולים בתוך תוכי

סוף סוף אני שלמה עם מי שאני…

 

הנה לכם טעימה קטנה מתוך עמוד 167 בספר ״מחשבות רבות בלב אישה״

 

נדדה לי השינה. לאן היא נדדה? איך שינה יכולה לנדוד? יש לה רכב? רישיון? חמור? גמל? ומה זה בכלל לנדוד? אתה הבלשן שבינינו. בבקשה קדימה תהיה שותף. למה נדדה לי השינה? כי היא ביקרה בגופי יותר מידי שעות כנראה בסופשבוע הזה. כן. ישנתי מלא. אז היא החליטה כנראה שעברתי את המכסה. ככה כותבים? או ככה: מיכסה…עכשיו מגיעות לי שעות ערות. עירנות. אז אני מנהלת לי שיחות עם חברים. על דא ועל הא. ממש צמד חמד שכייף לדבר עליו. על החיים. על מה שהתחדש. ומה שהתפקשש. מה שהולך להיות. לקרות. הפתעות. טובות. תמיד אוסיף את המילה הזאת אחרי הפתעות. על מנת למנוע אי הבנות. מיותרות. שחלילה כבודו היקום בכבודו ובעצמו לא יביא לפתחי הפתעות לא ממש משמחות. אז ככה אני עירנית למדי. מתגעגעת לחום גופך לצידי. לקולך הערב ליד אוזני. שילחש לי מילים שירעידו את לבי ואת גופי. חושבת מחשבות רבות בלב אישה. מחשבות על משימות. על מזימות. על מסיבות. ונסיבות. ולביבות. וחביבות. ומתעייפת לי האצבע. ומסתבר שגם העין. והגוף. אולי בכל זאת היא לא נדדה יותר מידי רחוק השינה? אולי היא כבר כאן ממש לידי. עוד רגע חוטפת את כולי לתוך ארץ החלומות המתוקים. החלומות שמתגשמים. נדדה לי השינה. והנה שבה על עקבותיה. נכנסת אט אט לתוכי. לאצבעותיי המתקתקות. לעיניי השותפות. השוטפות. לעפעפיי העייפים. לגופי הנינוח. אט אט נודדת היא חזרה לתוכי.
בשקט. בשלווה. באהבה.

 

 

אם את אישה

של גם וגם

אבל עדיין לא הגעת לשקט שלך

והיית רוצה לנדוד אליי לקפה

לדבר ולדסקס

לפטפט ולשתף

מוזמנת…

מחכה לך…

נועה.נקודה (-:

]]>

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
גלילה למעלה