על שליחות וזכות ( או – החובה להיות בהודיה תמידית)

שבוע מטורף עובר עליי.

הרגשתי שאני חייב לעצור ולכתוב.
חודש אלול מורכב בשבילי. מאוד.
המון חשבון נפש פנימי והשנה הוא יותר מתמיד.
כי ממש בשבוע לפני ראש השנה נכנסתי לרצף אירועים בחברה (מעל 10 תוך שבוע…), ביקורי משלחות מחו"ל של שותפים עסקיים שונים, אני רחוק מהבית, עמוק בעבודה, כביכול, עמוק ממש ממש בחומר.
אז זהו, שממש לא.
היום אשוב הביתה אחרי כמה ימים. האם הייתי סה"כ בעוד רצף עסקי? האם לשם כך אני משקיע כל כך הרבה אנרגיה? למען הכסף? לא. ללא ספק כסף הוא האמצעי להגשמת לא מעט חלומותיי ולגמרי טוב לי עם זה, אך הוא לא המטרה לשמה יצאתי.
יצאתי לשליחות.
להצליח לסייע לאנשים לצמוח,להתפנות להגשים את יעודם, להצליח לייצר לעצמם עסקים שיוכלו לפנות להם יותר זמן לפיתוח אישי, זוגי, משפחתי, שיהיה להם זמן לתרום לאחר (להלומי קרב, לניצולי שואה, למשפחות נזקקות….מעט ממה שפגשתי כאן) שתהיה להם יכולת וכלים לתרום לאחר, כי זה מעצים טוב ענק בעולם!
לזה אני מתעורר בבוקר.
וזו זכות ענקית.
להיות עטוף בצוות מדהים כל כך שניתן להגשים איתו כל חלום.
להיות מוקף באנשי עסקים מקצועיים כל כך שעוזרים לך להתפתח כל רגע ולייצר מיומנויות חדשות ומשודרגות.
להיות עם גיבוי כזה מאשה שאין אין אין כמוה!ששומרת על הבית ועל האוצרות שזכינו להם יחד בזמן שאני לא נמצא (וכל זה תוך שאחד מהם שובר יד והיא בשקט, אומרת לי סע, אני אסתדר. תצמח, תפרח).
להיות עם בריאות פיזית ונפשית לעשות את כל זה,לנהל את כל זה.
וחובה עליי להיות בהודיה תמידית!
כי הכל יכול להיות אחרת בן רגע.
על כל נשימה, על כל צעד, על כל מפגש, על כל ביס של אוכל טעים, על כל לילה שעבר בשלום, על כל פעולה ופעולה, על הכל.חובה עליי לומר תודה שוב ושוב. כי כלום לא מגיע, וכלום לא זכותי, וכלום לא כוחי ועוצם ידי. הרי ברגע וכולנו יודעים,ברגע אחד ניתן לאבד הכל.
תודה לבורא עולם שנתן לי את הזכות להיות ולהוביל תהליכים מרתקים כאלו כאן, ולנהל חברה נפלאה כל כך עם אנשים וקהילה מיוחדים כל כך!
תודה להוריי שלימדוני לראות ולהעריך את כל הטוב הזה שבדרך.
תודה על שותפה נפלאה לחיים שהיא המצפן והאיזון של חיי.
אני אמשיך להשתדל. בטוח שיהיו עוד הרבה טעויות בדרך, אך להשתדל אני מבטיח.
אמן שנזכה כולנו לשנה טובה מלאה בעשיית טוב בכל מקום שנהיה!
בתמונה:
אחד מהרגעים שבהם הפנמתי שוב השבוע כי אנחנו לקראת שנה של הרחבת עשייה נוספת וכעת צריך עוד להעמיק, לדייק את הכלים,לבנות תשתיות ולהתמלא ולמלא את האחרים באנרגיה,כי רק יחד,רק יחד מצליחים בחיים
בהתרגשות, בציפיה ובשמחה גדולה על מה שיש, על מה שרואה שעוד צפוי לנו,
ובעיקר – על מה שעוד לא רואה ובטוח שקיים לנו בדרך. ממשיכים לגדול!

כתב: טוביה ברוקנר, מנכ"ל אודיו דידאקט

]]>

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
גלילה למעלה