בשבוע שעבר התחלנו בתיעוד יומן המסע של אורית נחתומי גורדון לקראת הביקור הקרוב של רוברט שמין בישראל בחודש מרץ. לקריאת הפרק הראשון לחצו כאן ולקריאת הפרק השני לחצו כאן
יומן מסע – 50 ימים
עשרה ימים ראשונים למסע.
בטח כבר שמעתם על החשיבות של התחלה נכונה. לדייק את הקצב, להיות קשובים לנוף. ובעיקר האם להשאר בפוקוס או לראות את ההזדמנויות בדרך.
כמו תמיד, אני מאנשי גם וגם – גם פוקוס וגם לראות הזדמנויות. או כמו שיובל אברמוביץ אומר, להגיד ״ כן״ מקסימום תצליחו. מינימום תיהנו.
היום אקדיש את המילים, לאמא שלי, אשה מופלאה בת 84, שעברה שואה, שעלתה באקסודוס, שבגיל 34 היתה אלמנה.
לא תאמינו מה קרה לי היום! דאגתי אותה. ממש לא בכוונה. הייתי עסוקה, לא עניתי לה כמה שעות.
והיא דאגה חשבה שאני בגשמים בדרכים, והיא דאגה.
אם אתם רוצים להיות הורים טובים, תהיו ילדים טובים.
אמאל’ה, תודה על מי שאת עבורי.
ואיך כל זה קשור לאירוע ב-16.3>>>
לא תאמינו, היא האוהדת הכי גדולה שלכם. היא מתעניינת כמה אנשים באו לכנס, האם הם נהנו, האם הצלחנו להעביר את המסר והכי חשוב (לה) איך אני בכל העסק הזה.
אז אני, מתרגשת.
לילה טוב ישראל! לילה טוב יוון! (מחר אצלך)
יומן מסע – 49 ימים
האירוע ב-16.3 הוא הכנס הרבעוני של רוברט שמין בישראל. אני חושבת שזה האירוע ה-25 בארץ.. אבל מי סופר.
שואלים אותי למי מתאים האירוע?
הוא מתאים למי שהוא בן 13-73 (נכון לכרגע זה מנעד הגילאים). הוא מתאים לכל מי שבוחר לקחת אחריות על הכסף שלו ועל המצב הכלכלי שלו. הוא מתאים לכל מי שאוהב ללכת בדרך לא לבד. הוא מתאים לכל מי שאוהב אנשים, שיטה והצוות הכי טוב בארץ. הוא מתאים לכל מי שיודע לזהות, בין מקור לבין ״ כמו״. הוא מתאים למי שיכול ללמוד מאנשים שכבר עשו את זה.
אז לכל המאמינים (כמוני) שגשם זו ברכה ותפילה לשינוי.
בואו, ניפגש! ב-16.3 או לפני כן כי כל הנחלים זורמים לים או ל-16.3>>>
מסע בתוך מסע
אתמול נחתתי באתונה. היום התעוררתי בגן עדן. פיגדי, אין מילים.
מסע בתוך מסע
נוסעים לאכול בטברנה ולשמוע מוסיקה שיש רק במוצש.
מסע בתוך מסע בתוך מסע
*טריגר יתמות*
היום לפני 50 שנים התייתמתי מאב. הייתי בת תשע ושלושה חודשים והוא בן 42.מרגיש כמו אתמול.
הולכת ברגל בערב מחוג ההתעמלות אל הבית, ילדה שמרגישה גדולה (הולכת לבד) תחת מטריה. חוצה מרחוב החשמונאים אל רחוב דניאל בקיצור דרך. שרה לי בגשם.
מגיעה הביתה. אלכס, אחד מהחברים הטובים של ההורים שלי, מחבק אותי. אנחנו יושבים על הברזלים מתחת לבית והוא מספר לי שאבא שלי מת, שליבו לא עמד יותר במאמץ החיים.
הנקודה הזו, היא הנקודה המכוננת המשמעותית בחיי. יתמות זו מהות.
אני יודעת שכל מי שקורא אותי יודע איזה אדם שמח, שמח בחלקי, וגם את היתמות עטפתי באריזה הזו.
אך את הכאב העצום והבור שנפער קשה לתאר. אין יום ללא געגוע. והזמן לא עושה את שלו. הגעגוע נשאר, חופר לו מנהרות בתוך ליבי.
הפרופורציות משתנות. לתמיד. חברות שעומדות על קברן של אביהן וזכו ב-60 שנות של אבא, אני רואה בהן זוכות בהגרלה הזו של החיים.
מה שעשה אותי לא רצינית מדי ולוקחת את החיים 92, זה הרגע הזה. שום דבר לא ממש קריטי.
השתדלתי שהעצב הזה לא יפגע במקצועיות אך בטוח פגע בפרפקציוניזם.
הרגע הזה גרם לי להיות רגישה לזולתי ולקבל את האחר. לראות את היתמות גם אצל אחרים. לחיות בחמלה.
לפני 50 שנים כרתתי ברית עם הלבד. למדתי להנות ממנו, אך יותר מכך לחתור ליחד.
אני אדם של שותפים מבחירה. למדתי להעריך את מה שמביאים שותפים לשולחן. כי לבד זה כיף וביחד זה פי אלף כיף.
היום לפני 50 שנים התייתמתי ואיתי אחותי הגדולה, ושתינו בחרנו להשאיר את שם המשפחה 'נחתומי' בתוך שמנו לעד. אמא שלי התאלמנה בגיל 33.5 בלתי נתפס. איזו אבידה, לאשה שאיבדה כמעט את כל משפחתה בשואה. 50 שנים של נשיאת הנטל לבד. אני מעריצה שלה.
אבא שלי, תודה שהשארתי בי כל כך הרבה ערכים. ואת העיניים היפות שלי. תודה על מי שאתה שם במרומים, מכוון, מסייע. מתגעגעת למי שאתה ולמי שאתה עבורי. חיבוק ענק!
יומן מסע – 47 ימים
יום מיוחד היה היום הזה עבורי. הורדתי את הדגל לחצי התורן, ועמדתי בשקט לעכל את המשמעות של 50 שנות יתמות.
שקעתי בשיחות עמוקות על זוגיות ואהבה עם המארח המופלא שלי. אני יכולה לומר שהיום יותר מתמיד, ליבי פתוח לאהבה וזו לא תאחר לבוא.
היה כאן שיח מרתק – מה משמעות הגיל בגילי? ואני סבורה שאם אכיר מישהו שאהב לא משנה בן כמה הוא. ולא משנה בת כמה אני.
ואיך כל זה קשור, לאירוע ב-16 למרץ? לא קשור. יום של הפוגה, של התבוננות, של אהבה וגם אהבה עצמית.
נתראה ב-16.3 ושנהיה אנשים טובים>>>
יומן מסע – 46 ימים
עדיין נמכרים כרטיסים במכירה מוקדמת ואני רוצה לשתף אתכם איך ,כשכל המחלקות עובדות באינטנסיביות, אני בחופשה.
כי זה מה שקורה לבוגרים שלנו, בוגרי פרויקט איקס. הם לומדים לייצר את המשימה, לבנות שיטה ולבנות צוות.
האם אתם יכולים לקחת חופשה של שבועיים, חודש, שלשה חודשים מהעסק שלכם? אני אגלה לכם סוד! פעם גם אני לא יכולתי. בניתי את זה לשם. יש לי שותפים נהדרים, יש לנו צוות של פרילנסרים, שבחר ללכת אתנו ויש לנו משימה חשובה. באנו להשפיע על העולם.
בימים אלו אני לומדת שיטה ״מעט, קטן ואיכותי״.
מסע בתוך מסע
כמה שקט כאן. כמה מלא השראה.
מסע בתוך מסע
כיכר העיר, מקום שבתוכו או סביבו כל ההתרחשויות החשובות בכפר. פעם זה היה סביב באר המים היחידה בכפר. המקום לקפה. קוראים לזה כאן להתייוון. לשבת בשמש כמו יוונים בהפסקת צהריים ארוכה משעה 14-17 ולפעמים אפילו יותר.
יומן מסע – 45 ימים
לכו תראו. לכו תראו כל דבר שמישהו ממליץ לכם. זה לא סתם קורה. מישהו או מישהי רוצה טוב עבורכם.
אני הערב ראיתי את The souls at night – רוברט רדפורד וג׳יין פונדה.
נושא סופר פוגש על התבגרות ובדידות, על חברות, על מטענים שאנחנו סוחבים חיים של שלמים.
אז זה לא חייב להיות בודד. אפשר לתרגל אהבה. חברות תמיד נמצאת במרחק חיבוק ומטענים, עדיף להוריד כמה שיותר מוקדם.
מחכה לכם ב-16 למרץ וגם הרבה לפני>>>
יומן מסע – 44 ימים
מסע בתוך מסע בדרך לכנס הרבעוני. להסתכל על החיים דרך הפילטרים שמקדמים אותנו קדימה.
מה המשמעות של לפשט תהליכים.
פה, בפיגדי, שכונה של פטלוס. יש בבוקר שלשה טנדרים שעוברים. הטנדר של הלחם, הטנדר של הירקות והפירות. הטנדר של הדגים. פעם בשבוע ביום רביעי עד השעה 12 בצהריים שוק המקומי: ירקות , פירות, דברים יבשים, דגים.
שוק איכרים, קצת בגדים וקצת שמאטס. ואם צריך יותר מזה, אז נוסעים חצי שעה לעיירת המחוז אלמירוס.
רגוע רגוע. בדרך הלכנו להציץ על היאכטה שמחוץ למים. היא עומדת ומחכה לעבודות שיתחילו באמצע פברואר. חמישה חודשים מחוץ למים, שבעה במים. מסע סינית ביוונית.
ב-16.3 רוברט שמין יהפוך עולם של נדלן לפשטות נרכשת>>>
ממש כמו שוק האיכרים של היום.
אורית נחתומי גורדון
יזמת, בעלים ושותפה בחברת WINFLUENCE
