שבת אחר הצהריים, הזמן שלנו למחשבות והרהורים. הגדולים יורדים לתנועת נוער, והקטנה קופצת לחברות. שעות כאלה לפני השקיעה, זמן סעודה שלישית, שפתאום החושים מתחדדים, הספרים שאנחנו שקועים בהם מציפים מחשבות, הדמיונות והחלומות מעלים הילוך…
קורא את ספרו המצוין של רונן גפני: "היזמים החדשים". המילים כמו יוצאות מהספר ובונות להם בניינים בראשנו. רונן כותב: "אל תקראו את הספר הזה. חיו אותו!". קורא על ה"ערך" הייחודי שנכון שעסק ייצר לעצמו, על ה"ייחודיות" שנכן שיגבש, ועל ה"קהילה" – כלומר הלקוחות מהעולם הישן, שהפכו להיות שותפים ופעילים כ"קהילה". קוראים, והמחשבות מתחילות לזרום…
אנחנו מתחילים לחלום כיצד ייראה העסק שלנו, חושבים על הקשר המיוחד שניצור כפורשים מהצבא, עם אנשים שנמצאים באותו תהליך כמונו. ועל הערך הייחודי שנוכל לתת להם. חושבים על העסק הזוגי שאנחנו יוצרים יחדיו, שיוכל להוות משפחה חמה ותומכת לאלו שיחליטו להצטרף אלינו כמשקיעים או כיזמים. דברים אלו מתחברים לנו לשלב בלימודי הנדל"ן שבהם התבקשנו להעמיק במטרה – מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. ברור לנו, שכהמשך לחיי השליחות שחיינו עד כה, חשוב לנו להמשיך ולתרום מזמננו וממרצנו. נושא הלומי הקרב, קרוב לליבי זה שנים רבות. כמפקד פלוגה בצנחנים במלחמת לבנון השנייה, יש לי שני חיילים גיבורים, שאובחנו כפוסט טראומטיים לאחר המלחמה, וחייהם מאז הפכו לסיוט מתמשך. עוד אכתוב על כך בהמשך פרק מיוחד, אך לפתע הנקודות כולן מתחברות, המטרה מתבהרת וברור לנו איזה נתינה נוכל להעניק בדרכנו החדשה.
"אושרו הגדול ביותר של האדם נמצא ביכולתו להעניק לאהוביו. האהבה מוצאת את ביטוייה הטבעי והספונטני ביותר בנתינה" .
אם הייתי שואל אתכם מהיכן לקוח המשפט מלא ההשראה הזה, הייתם וודאי אומרים מאחד ממקורות הקודש ביהדות, או כותרת של ארגון צדקה כזו או אחר. אולם המשפט המיוחד הזה מקורו באחד הספרים המיוחדים שיצא לי לקרוא לאחרונה: מדע ההתעשרות מאת וואלאס די וווטלס.
הספר משרטט בקווים עדינים אך בהירים מאד את "המדע" כפי שהוא קורא לו, בדרך להתעשרות. כפי שיש חוקים אוניברסאליים במציאות, חוקי הטבע, חוקי הפיסיקה, כך יש חוקים ברורים להתעשר. על פי תפיסה זו חוקי ההתעשרות הם וודאיים בדיוק כמו יתר החוקים שעליהם גדלנו. ברור לי שחלקכם תרימו גבה בשלב הזה… או תחשבו לעצמכם: "מה קורה לו.."
אני מבטיח לכם שכגדול הציניקנים בעברי, גם אני חשבתי כך עד לא מזמן. אבל ככל שאנחנו קוראים יותר ומתפתחים יותר, כך הרעיונות הללו הופכים להיות מציאות של ממש. מה גם שמסתבר שאלו שנושאים את הרעיונות הללו בגאון, הם אנשים שהצליחו בחייהם בענק. והם הצליחו לא משום שפעלו בתחום מסוים אלא משום שפעלו בדרך מסוימת.
מהי תפיסת עולמנו לגבי מושגים שקשורים בכסף ועושר: האם אנחנו מרבים להגיד :"אין לי כסף" או אני לא יכול להרשות את זה לעצמי". או: "כסף לא גדל על העצים". כיצד אתם רואים אנשים עשירים? האם הם נוכלים שהתעשרו או שהם אנשים טובים שתורמים רבות לפיתוח המשק.
להנחות יסוד אלה שלנו ביחס לכסף ולעושר, אנחנו נוהגים לקרוא: פרדיגמה. פרדיגמה היא תבנית חשיבה שהתקבעה בתת מודע שלנו ואנחנו רואים אותה כאמת שלנו. ברגע שהפרדיגמה התקבעה בתת המודע שלנו, הרי שהיא יוצרת בקרבנו אמונות מגבילות או לחלופין אמונות מקדמות. ולא משנה כיצד נפעל, הם תמיד יהיו אלה שיכתיבו בסופו של דבר את התוצאות. חוק הסיבה והתוצאה. לכל תוצאה בעולם יש סיבה ברורה. ואם תפעל בדרך מסוימת כנראה שעל פי רוב תמיד תגיע לאותם תוצאות. על כך כבר נכתב: "הדבר היחיד שעומד בינך לבין המטרה שלך הוא הסיפור הזה שאתה ממשיך לספר לעצמך על למה אתה לא יכול לעשות את זה.."(ג'ורדן בלפורט)
אחד הספרים בעיני שהוא ממש ספר יסודי לכל יזם הוא ספרו המדהים של נפוליון היל – חשוב והתעשר. בספר נפוליאון היל לאחר שחקר עשרות ומאות יזמים מצליחים, הגיע למסקנה כי המשותף לכולם הוא התודעה שלהם. היכולת שלהם להתמקד בתוצאות ללא הרף, והפעולות שבאו בעקבות כך, הביאו אותם להגשים את החלומות שלהם ולהגיע להישגים מדהימים.
את ההיגיון הזה פגשתי כל כך הרבה פעמים בעברי, אך לא לחלוטין ידעתי להסביר אותו. שהתחלתי את תפקידי כמפקד גדוד לביא ב-2011 ציירתי עם אנשי את התמונה של איך שאנחנו רואים את הגדוד מתקדם בשנתיים הקרובות: דיברנו על המצוינות, על ההישגיות, על המבצעיות ועל המוכנות שלו למלחמה. אולם יותר מכל הבנו שהדבר החשוב ביותר לבניית הגדוד הוא מערך המפקדים והקצינים שלו. וכך בתחילת תפקידי כמג"ד נסעתי לבה"ד 1 – הבסיס שבו מכשירים את הקצינים וביקרתי בסיום קורס הקצינים. הייתי מג"ד בראשית דרכו, לאחר כ-16 שנה בחטיבת הצנחנים, ופגשתי לאכזבתי בסיום הקורס, רק שני חניכים שסיימו את הקורס מהגדוד, וגם הם באופן בינוני. מיד בתום הטקס, פגשתי את מפקד בה"ד 1 דאז: ערן ניב, ואמרתי לו שלגדוד לביא יהיו מצטיינים שיעמדו פה בשורה הראשונה… הוא הביט בי במבט של: "משתתף בצערך" ואני בניגוד אליו הייתי חדור אמונה. כמובן שאת האמונה הזו הנחלתי לכלל המפקדים בגדוד ולאורה בנינו תוכנית פעולה מפורטת. כעבור שנה וחצי זכיתי אולי לחצי שעה הנעימה ביותר בתפקידי: הוזמנתי לסיום קורס קצינים בבה"ד 1, אבל הפעם בתור מג"ד שיש לו לא פחות משני מצטיינים שעומדים בחזית של המסדר וגם הם בתוך נבחרת של 8 קצינים מעולים. וכך מצאתי את עצמי מייצג את גדוד לביא, מחטיבת כפיר, ולא צנחן או מפקד יחידה מיוחדת אחרת…
כשהתחלנו לפעול בעולם העסקים היינו חשדנים: הנה אנחנו נכנסים לעולם תחרותי של כרישים שבטח יטרפו אותנו ללא כל קושי.. כך גם חשבנו על אלה שמצליחים ועל העשירים. אולם ברגע ששינינו את זווית ההסתכלות שלנו על ההצלחה, על העושר ועל התחרותיות, התוצאות החלו להגיע. ברגע שהפרדיגמה משתנה, אזי האמונות המגבילות שבעבר מנעו ממך להתקדם, משתנות והופכות להיות אמונות שמשרתות ודוחפות אותך להצלחה.
ראשית, נפטרנו לחלוטין מהציניות בחיינו. מסתכלים על העולם במבט אחר: מבט של יזם, שמזהה הזדמנויות ויודע מיד לתרגם אותם לתוכניות פעולה. אלון אולמן בספרו מספר על שני מנהלי רשתות נעליים שנשלחו לאפריקה במטרה לבחון את השוק שם. שניהם מגיעים לאפריקה. האחד, מסתכל בתדהמה ואומר לעצמו "מה הם חשבו האידיוטים ששלחו אותי לכאן? לאף אחד כמעט אין פה נעליים!" השני שנמצא כמעט באותו מקום, מסתכל בהשתאות וחושב לעצמו: "מדהים, השוק כולו נועד בדיוק עבורנו, אין לנו מתחרים…" הראשון שב לביתו, לאשתו, ולאחר שנתיים אשתו מראה לו כתבה בעיתון על הראשון שהצליח בענק. ברור לכם מה הוא אומר: "תמיד היה לו מזל".. על זה יכתוב אולמן בספרו כי מזל הוא מוכנות שפוגשת הזדמנות.
אתם מכירים את זה שאתם מחפשים רכב מסוים לקנות, ופתאום כשאתם מסתובבים בעיר אתם רואים המון רכבים מהסוג הזה, כך הדבר גם במחשבות שלך. ברגע שאתה מתחיל לשדר בתדר של שפע, של הצלחה, של הזדמנויות, לפתע המבט שלך מזהה הזדמנויות, שקודם לכן פשוט לא הבחנת. ההרגשה הזו שפתאום קורים לכם כל כך הרבה דברים טובים: בעסקים, במשפחה, עם החברים..
כשנכנסו לעסקאות הראשונות שלנו, חששנו בכל עסקה, האם יהיו לנו משקיעים שייכנסו איתנו לעסקה? ותוך כמה זמן נספיק לגייס אותם?. היום כשהראש שלנו מכוון לתדר אחר לחלוטין, ברור לנו לחלוטין שכל עסקה טובה שניכנס המשקיעים יגיעו מאליהם, ואכן לכל עסקה שאנחנו נכנסים, כמעט ללא פרסום, המשקיעים אכן מגיעים ובדיוק מתאימים את עצמם לעסקה.
בנסיעה האחרונה שלנו לחו"ל אחת מהמטרות שלנו הייתה בין היתר גם למצוא עסקה טובה ולהיכנס אליה. פגשנו זוג מקומיים חברים שגם הם בשלב הקמת העסק שלהם. הם מאתרים נכסים מתחת למחיר השוק ומוכרים אותם ברווח. התעניינו בעסקה מסוימת והם הניחו את החוזה לפנינו. המחיר התאים לשנינו, אולם תוך כדי חתימה על החוזה, ציינתי להם שכמו תמיד אנחנו צריכים מספר ימים לבדיקת הנכס ועוד מספר ימים להעברת הכסף. משך הזמן כנראה היה ארוך מידי עבורם, והם נסוגו מהעסקה. היה ברור לי שאם העסקה אכן טובה, היא בסופו של דבר תגיע אלינו. שבועיים לאחר מכן כשחזרנו ארצה, והגשנו הצעה על עסקה אחרת, הרגשתי שהנה השתחררנו מהאכזבה הקלה על העסקה שאבדה, ופתאום בדיוק, כמו במטה קסם, קיבלנו מהם באותם רגעים שיחה על כך שהקונה לא הצליח להשיג את הכסף, והאם אנחנו מעוניינים?… כמובן שנכנסנו לעסקה ובאותו המחיר…
בסופו של דבר הנקודה המשמעותית ביותר בחיינו היא התודעה שלנו. ככל שאנחנו מעמיקים ומחדדים את הערך המיוחד שאנחנו יכולים להעניק ללקוחות ולצוות שלנו מעבר לים, וגם למשקיעים שלנו ולקהילת הפורשים, הרי שדברים טובים קורים, ומהר מהמתוכנן. שינינו את תפיסת עולמנו לגבי כסף ולגבי האפשרות שלו להוות אמצעי להגשמת מטרות וחלומות.
ככל שאנחנו מכוונים גבוה, כך גם כל מה שחשבנו רק לא מזמן ליעד שיא, הופך שבועיים לאחר מכן למובן מאליו, והיעד הבא כבר מוצא את מקומו במוחנו. אנחנו לאחרונה נפגשים עם הרבה מאד פורשים ופורשים שבדרך, ומחדדים את היכולת שלנו לבנות ביחד איתם את דרכם החדשה הפיננסית והתודעתית לאחר הפרישה.
וכך המחשבות של לפני שנה וחצי בשבת אחר הצהריים והבניינים שנבנו אז במוחנו, הולכים ומתגבשים בימים אלה והופכים להיות מציאות של ממש.. וכן נוהל שבת אחר הצהריים ממשיך, אז היכונו להמשך..
"הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות, הן תחוללנה בך נפלאות"
(רבי נחמן מברסלב)
אם הסיפור מעניין אותך ואתה גם רואה את הפרישה בקצה האופק, או שפרשת כבר ועדיין מחפש את דרכך בחיים החדשים, אנחנו מזמינים אותך לפגוש אותנו באירוע הקרוב של רוברט שמין ולתת לך הצצה איך ניתן להתחיל דרך פיננסית ותודעתית חדשה, לחץ כאן לפרטים נוספים>>>
