"שיעורים בכלכלה שהקורונה לימדה אותי"

אנו נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד. כל מה שהכרנו משתנה לנו מול העיניים. אם בהתחלה עוד היו כאלו שהשמיעו קריאות כמו "איזה יופי, חופש עם המשפחה", הרי שמהר מאוד כולם הבינו שמדובר במשהו הרבה יותר מורכב.

מי זוכר בכלל שחגגנו את חג הפסח בסגר?

ואת יום הזכרון והעצמאות העברנו בבידוד?

מעולם לא היה דבר כזה!

ואכן, כל משבר הוא מיוחד. עובדה שאנו משתדלים ללמוד מההיסטוריה ובכל זאת היא מפתיעה בכל פעם מחדש.

אז מה למדתי מהקורונה?

  1. אי אפשר באמת להיערך למשבר.

אפשר רק להוריד את רמת אי הוודאות שניתקל בה כשהוא יגיע.
אנו לא יודעים מתי יגיע המשבר ומאיזה סוג הוא יהיה. חווינו לאורך ההסטוריה משברים על רקע כלכלי, לאומני, טכנולוגי, חברתי וכעת גם בריאותי. מי יודע אם המשבר הבא לא יהיה על רקע של חוצנים…

לכן ההמלצות על קרן חירום בת 3-6 משכורות שתאפשר מרווח נשימה למשפחה בזמן שכזה. המלצה שתפסה הרבה מאוד משפחות לא מוכנות.

האמת? לא חייבת להגיע מגיפה עולמית כדי שמשפחה תזדקק למהלך כזה. מספיק שאחד מבני הזוג מפסיק לעבוד או נזקק לטיפול רפואי שאיננו מכוסה בביטוח (אם קיים בכלל) והגענו לאותו מקום מבלי להפריע למהלך התקין של שאר העולם… והפעם הממשלה לא תתגייס לעזור לנו…

זה נכון גם למשקיעים שבונים על החזר מסויים מההשקעה ופתאום נתקלים בתקופה בה הנכס עומד ריק שלושה חודשים או שמגיעה הוצאה גדולה שלא תכננו. אותו מצב, אותו פתרון (אולי פה ניתן להוסיף מראש ביטוחים שיעזרו לנו…)

השאלה הגדולה היא מה יקרה ביום שאחרי. האם נתחיל לבנות לנו בטחון בצד או שנמשיך בדרך שהתרגלנו אליה?

  1. לא נכון לסמוך על אחרים.

על מנת שנוכל להתמודד ואף לעזור למי שנזקק לנו, עלינו לפתח יציבות.

אנחנו רואים את התנהלות הממשלה המנסה בכל כוחה להחזיק את המושכות ולא לתת למצב להתדרדר. היא מתמודדת עם נסיון לנהל מדינה במצב מורכב ביותר, עם קופה מרוקנת אחרי 3 תקופות בחירות צמודות ועם מאבקים פנימיים בלתי פוסקים. היא מחלקת מענקים, הלוואות, דמי אבטלה, הסדרים ותמיכה כדי למשוך זמן ולאפשר מרווח נשימה לאזרחים.

האם היא מצליחה?

האם זה מרגיע אותנו?

בעבר המשפחה היתה הליבה המרכזית שסביבה התנהלו החיים. המשפחה היתה מאפשרת את הבטחון והתמיכה הדרושים לכל אחד מחבריה ואפשרה את הצמיחה האישית מתוך תרומה לאחרים. אני מאמין כי אנו חוזרים למצב הזה. אינני אומר שנכון שכל אחד ידאג לעצמו, חלילה, אלא שכדי לתמוך באחרים, צריכים לפתח בסיס יציב שיאפשר זאת. נגמרו הימים בהם השלכנו את יהבנו על אחרים והורדנו מעלינו את האחריות.

זו כבר האחריות האישית של כל אחד מאיתנו.

  1. הרגלים משתנים רק כשאין ברירה.

אנו חווים זאת כעת. איך אפשר להוריד את רמת הצריכה במסעדות ב-75% בבת אחת? כשאין ברירה.

איך ניתן לשנות הרגלים תזונתיים בבת אחת? כשאין ברירה.

מה נדרש כדי להוציא אותנו מעבודה גרועה ולהתחיל לחפש מקום שמתאים לנו באמת? נכון מאוד, חוסר ברירה!

ברוב רובם של המקרים, חוסר ברירה הוא הטריגר שמניע אותנו לפעולה אותה דחינו וממנה חששנו זמן רב.

אבל כעת שזה קרה, וכבר זזנו מהמקום החם והנעים, כעת אפשר לנצל את העובדה שאנו בתזוזה ולהמשיך להתקדם. אם ההרגלים משתנים, זהו בדיוק הזמן ליצור הרגלים חדשים המשרתים אותנו! אנו נבחר מה הם יהיו על פי מה שנרצה להשיג.

שתפו את בן או בת הזוג בהרגל שהיתם רוצים לעבוד עליו בתקופה הקרובה ובקשו את עזרתו. תגלו שאין כמו שותף מחוייבות טוב כדי להתמיד.

  1. פחד מנהל את העולם והוא ירסק אותנו אם נאפשר לו.

אנחנו מושפעים מאחרים באופן עצום. גם אילו שיכולים לעבור את המשבר בקלות, נערכו לדברים או המשיכו לעבוד ולא חוו כל הבדל במצבם הרפואי או בהכנסותיהם, עדיין חשים ירידה במצב הרוח, תחושה ירודה וחששות.

ברור שכולנו רוצים שהתקופה הזאת תגמר, אבל הפחדים שנזרעים בנו הם המשפיעים עלינו יותר מכל, גם כאשר אין להם בסיס מוצק ואמיתי למעט הפעמים הרבות שנחשפנו אליהם.

תחושות אילו עלולות להביא אותנו למצב של חוסר אונים ולהרגיש שאין לנו כלל יכולת שליטה על המצב.

ברגעים כאלו עלינו למצוא את המקום השקט בתוכנו, ואם הוא לא קיים ליצור אותו באופן מלאכותי ע"י דברים המעלים את מצב רוחנו (מוזיקה, סרטוני אווירה, שיחה עם אהוב/חבר וכו') ולהתחבר לאותו מקום על מנת לשאוב ממנו כוחות. אנו חייבים זאת לעצמנו, לשפיותינו ולמשפחתנו. העוגן הזה הכרחי על מנת לשמר את יכולת התפקוד שלנו בזמנים כאלו.

הפחד הוא בראש שלנו. ננקה את הראש, נעשה את הנדרש על מנת לשמור על נהלי הבטיחות ונתקדם!

  1. חבל לבזבז משבר טוב.

ההיסטוריה הוכיחה שמשברים הולידו בכל פעם מנצחים חדשים. גם הפעם מי שנשאר או חזר לשוק למרות כל קולות הרקע, כבר חווה שיקום של מעל 50%. משבר מאפשר לנקות את השולחן מכלי המשחק שעליו ולתת גם לשחקנים קטנים, חדשים ובלתי מוכרים לעלות עליו.

אז נכון שזה תמיד כרוך בפחד וחשש, אבל אם אנחנו מבינים שזו הזדמנות שמגיע פעם בעשור בערך, כדאי לבחון מי סביבנו יכול לעזור לנו לעלות על השולחן ולהתחיל לשחק. כשמלווים אותך מקצוענים בתחום שבאמת אכפת להם מהצלחתך, הסיכויים שלך עולים באופן משמעותי.

אשמח לשמוע מה הקורונה לימדה אתכם,

נמשיך בכתבה נוספת בע"ה בשבוע הבא.

בהצלחה, אליהושע.

הזדמנות – הערב זה קורה:

אם אתם מעוניינים לבנות יציבות פיננסית וליצור עוד מקורות הכנסה,

הערב! מתקיים מפגש 'חדר עסקאות' עם התנסות מיוחדת בתוכנית פרויקט X –

איתור עסקאות, שיחות חיות לחו"ל ותרגול חי עם צוות ההדרכה. הפרטים כאן >>

————————-

אליהושע שקלים הוא מאמן אישי, יועץ לכלכלת המשפחה ולמשכנתאות, המתמחה בליווי משפחות להצלחה כלכלית. אליהושע מאמין כי בעבודה אישית ובהינתן תוכנית נבונה, כל משפחה יכולה לבנות לעצמה עתיד פיננסי בטוח ולהגשים את החלומות והיעדים שתציב לעצמה.

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
גלילה למעלה