לפני כמה שבועות הסברתי לכם את חוק מס' 5 מתוך 'ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים' (מאת דיפאק צ'ופרה). לחוק הזה יש חוק המשך מאוד חשוב (ולא סתם הוא בא מיד אחריו) וכדי לא להשאיר אתכם עם חצי מידע, אני אשתף אתכם גם בחוק הזה:
בחוכמת אי הוודאות טמונה החירות מן העבר שלנו, מהידוע שהוא הכלא של התניית העבר. החוק הזה אומר כי על מנת להשיג כל דבר ביקום הגשמי, יש לוותר על ההתקשרות אליו.
חשוב! אתם לא מוותרים על כוונתכם או תשוקתכם. אתם מוותרים על ההתקשרות שלכם לתוצאה.
נשמע מבלבל, נכון? איך משלבים כוונה ממוקדת בו זמנית עם הינתקות מאותו הדבר?
ההינתקות מבוססת על אמונה בלתי מעורערת בכוח העצמי האמיתי שלכם. התודעה שלכם יודעת למלא כל צורך. ברגע שזרעתם את הכוונה בשדה הפוטנציאליות הטהורה, תנו לדברים לעבוד עבורכם. בהינתקות טמונה החירות ליצור.
אם לא נתנתק, נישאר אסירי חוסר אונים, חוסר תקווה, דאגות שוליות, ייאוש ורצינות – אלו מאפיינים מובהקים של קיום יום יומי בינוני ושל תודעת עוני. מה אומרת תודעת עושר? היכולת לזכות בכל אשר תרצו, בכל עת שתרצו, ובמאמץ מזערי.
אנחנו מחפשים כל הזמן בטחון וודאות ואיכשהו תמיד מגלים שהחיפוש אחר בטחון הוא דבר זמני. בטחון הוא תמיד ערטילאי ובלתי מושג, מכיוון שאף אחד לא יכול להבטיח לנו מה באמת יהיה מחר. קחו לדוגמה כסף. אנשים מקשרים כסף לביטחון. כמה פעמים שמעתם אנשים אומרים 'כשיהיה לי X כסף יהיה לי בטחון. אז אעשה את כל מה שאני רוצה' והרגע הזה לא מגיע.
ההתקשרות לכסף תוליד תמיד אי בטחון ולא משנה כמה כסף יש לכם בחשבון. הנה משהו שאולי יפתיע אתכם – כמה מהאנשים העשירים ביותר הם גם חסרי הביטחון הגדולים ביותר.
במסורות החוכמה העתיקות, הפתרון לדילמה הזו נמצא ב'חוכמת אי הוודאות'. כלומר, החיפוש אחר ביטחון וודאות הוא בעצם התקשרות אל הידוע שנמצא בעבר. כלומר על סמך דברים ידועים. ובמצב כזה – אין התפתחות. כשאין התפתחות, אין זרימת אנרגיה. יש קיפאון על השמרים וריקבון.
לעומת הידוע הזה, אי הוודאות הינה הקרקע הפורייה של יצירתיות טהורה וחירות. הלא נודע הוא כל האפשרויות שפתוחות בפנינו, גילויים חדש.
אם אנו לומדים רק מהידוע אנו חוזרים על העבר וממשיכים לחיות אותו במקום להתפתח ולהתקדם. העבר הוא מצוין אך חשוב לדעת מה לשחרר כדי לא לעכב את ההתפתחות שלנו בחיים האישיים והעסקיים. שחררו את הידוע, הרשו לעצמכם לפסוע לעבר הלא נודע, אל שדה כל האפשרויות.
אינכם צריכים לדעת באופן נוקשה ושלם מה תעשו בשבוע הבא או בשנה הבאה מפני שאם תעשו זאת תפתחו התקשרות נוקשה אל סדר מתוכנן ובכך תסגרו בפניכם מגוון שלם של אפשרויות.
אני תמיד אומרת – תכינו תוכנית פעולה עם כוונה ונכונות לשחרר אותה לטובת הזדמנויות שמגיעות אליכם, לטובת אפשרויות אחרות. היו נכונים להיפתח ללא צפוי. כשאתם קשורים למשהו, הכוונה שלכם ננעלת בהלך חשיבה מסוים ואתם מאבדים את הזרימה,
היצירתיות והספונטניות הגלומה בשדה. אתם חוסמים את נתיב היצירה ומונעים מהיקום את האפשרות לארגן את הדברים בצורה הטובה ביותר עבורכם.
יכול להיות שהדברים יקרו מאוחר יותר אבל למה לחכות לאחר כך אם אפשר לשחרר ולקבל מתנות מהיקום מהר יותר?
מדוע חוק ההינתקות אינו סותר את חוק הכוונה והתשוקה?
מכיוון שעדיין יש לכם כוונה ללכת בכיוון מסוים, יש לכם מטרה. אבל בין נקודות א' ו-ב' יש אינסוף אפשרויות. אם תשמרו על אי הוודאות, פוחתת הסבירות שתיכפו פתרונות מאולצים על מצבים. כך תישארו ערים להזדמנויות.
חוק ההינתקות עוזר לכם לא לכפות פתרונות. כאשר כופים פתרונות על בעיות – יוצרים בעיות חדשות.
במצב בו אתם באמונה ובהתבוננות באי הוודאות, אתם במצב ערנות ויש לכם סיכוי גדול יותר להבחין בהזדמנות. כל בעיה שאתם נתקלים בה היא זרע הזדמנות ליתרון גדול יותר.כאשר המוכנות שלכם נתקלת בהזדמנות, יופיע הפתרון.
מה שנובע מזה קרוי לעיתים קרובות 'מזל'. ובכן, מזל הוא מפגש בין מוכנות להזדמנות. וכששניהם מתערבבים עם צפייה ערנית ומודעת – נולד פתרון שיביא תועלת לכם ולאלו בסביבתכם.
נועה ענתבי-פינטו, מנהלת רוברט שמין בישראל.
אשת נדל״ן ויזמית. יועצת להתפתחות אישית ויצירת מציאות רצויה.
ליצירת קשר מוזמנים לשלוח לי מייל [email protected]
