שותפמילי

ברוך שובך למסע משותף ב-4 הנתיבים והפעם אני רוצה לדבר אתכם על תהליך סופר חשוב שממש חובה לעשות אותו לפני שנכנסים לשיתוף פעולה עסקי על מנת ״להגן״ על מערכת היחסים האישית גם במקרה והשיתוף פעולה העסקי לא צלח.

 

בשיתוף פעולה עסקי ישנם שני רבדים; אישי ועסקי וחשוב להיות מודעים לשניהם.
להתרגש או להתגרש?
לצערי הרב הסטטיסטיקות של מוסד הנישואים מראה על אחוז לא מבוטל של גירושים, כך גם בעולם העסקי קורה שהרבה מיזמים שקמים בשיתוף פעולה לא צולחים, עכשיו מילא ההפסד של אנרגיה, זמן וכסף, לרוב זה גם פוגע במערכת יחסים אישית שהייתה לפני, שזה הפסד משמעותי.

 

אז איך אפשר ליצור שיתוף פעולה עסקי מוצלח ולהימנע מפגיעה במערכת היחסים האישית?

 

איך אפשר להפוך שיתוף פעולה עסקי מוצלח לברית חזקה שמאפשרת שגשוג הדדי?

 

אני רוצה להציג בפניכם תהליך שאם אנשים היו פועלים על פיו אני מאמין שהיו נחסכים הרבה ריבים על בסיס עסקי בפרט וריבים במערכות יחסים אישיות בכלל.

 

הרעיון הוא שלפני שנכנסים לשיתוף פעולה עסקי חשוב ליצור תהליך שיאפשר ״בחינה״ של המערכת היחסים האישית ושל הרעיון העסקי במקביל, כך שאם נגלה שאחד מהם לא עובד נוכל לסיים במינימום הפסדים ואפילו לצאת עשירים בתובנות שיעזרו לנו בפעם הבאה.

 

איך התהליך בנוי?

 

1. תקופת פיילוט:
בדומה לדייטים, אנחנו רוצים להגדיר תקופה ראשונית בה אנחנו בוחנים הן את היתכנות הרעיון העסקי והן את מערכת היחסים האישית בין משתתפי המיזם.
דברים חשובים שכדאי לעשות בתקופה זו:
– תיאום ציפיות חד ובהיר, מהו הערך שכל אחד מהצדדים מביא מבחינת השקעת משאבים, מיומנויות, עבודה בפועל ועוד.
– תכנית עבודה מסודרת שמאפשרת למדוד האם אכן יש כאן ערך אמיתי שכל אחד מהצדדים מביא.
– הבנה שיש בחינה של כימיה אישית שתאפשר סינרגיה והפריה הדדית ברמה העסקית, מישהו שכייף לנו לדבר איתו או לשחק איתו, לא בהכרח נצליח ליצור איתו יחד או לעשות איתו עסקים.
– ליצור תהליך מסודר של בדיקת הרעיון העסקי במינימום משאבים כדי להבין האם יש היתכנות עסקית. לעבוד מתוך תשוקה זה נהדר, סוג של התאהבות, עם זאת להיות גם אובייקטיביים ולבחון האם הדברים שאני חושב אכן ברי מימוש במפגש עם המציאות, האם אכן הרעיון העסקי בעל ערך עבור מספיק אנשים כדי שיהיה רווחי בסופו של דבר.
– הגדרה מאד ברורה של מתי נגמר הפיילוט ומהם המדדים להצלחה ברמה של מערכת היחסים האישית וברמה העסקית והסכמה בצורה ברורה איך נפרדים בצורה טובה במקרה ומחליטים שהפיילוט לא עבד.
כאן טמון הסוד הגדול והחשוב ביותר לסיום מערכת יחסים עסקית ללא פגיעה במערכת היחסים האישית.

 

2. מ-פיילוט ל-שיתוף פעולה:
אחרי שעברנו את הדייטים בהצלחה וזיהינו שיש היתכנות עסקית וגם העבודה המשותפת מוצלחת, נעבור ל״זוגיות״ ונבנה מודל של שיתוף פעולה בו אנחנו מייצרים הסכם חדש שגם הוא לתקופה מוגדרת שבה עוברים ממקום שבו עיקר ההכנסות מוקדשות לפיתוח המיזם.
– תיאום ציפיות בשיתוף פעולה – איך חולקים את הרווחים לאחר כיסוי ההוצאות השוטפות והשקעה חוזרת למיזם? מה קורה אם לא נשאר רווח אחרי פיתוח? כמה זמן ממשיכים לפתח? איך מחליטים כמה תקציב פיתוח נדרש וכמה רווחים למשוך?
ישנם מקרים בהם אחד מהצדדים מצפה להתפרנס בטווח הקצר מהמיזם ולכן נוצר אצלו לחץ ״למשוך״ כסף הביתה , בזמן שהמיזם עדיין זקוק לכסף לפיתוח ולכן חשוב שיהיה הסכם נוסף עד לתקופה שהמיזם יהיה מספיק רווחי כדי לחלוק רווחים, כלומר אחרי כיסוי עלות התפעול ואחרי תקציב פיתוח נשאר רווח לחלוקה.
– במקרה של שיתוף פעולה בין חברות או עסקים קיימים, שלב שיתוף הפעולה יכול להימשך שנים כשיתוף פעולה אסטרטגי שמשרת את שני הצדדים ואין צורך לעבור לשלב השותפות בשונה משותפים שהקימו מיזם משותף עם כוונה ליצירת שותפות עסקית.

 

3. מ-שיתוף פעולה ל-שותפות:
הצלחנו לצלוח את הפיילוט ולייצר רעיון עסקי עובד, לאחר מכן הצלחנו להפוך את המיזם המשותף לרווחי שמאפשר גם תקציב לפיתוח וגם חלוקת רווחים, עכשיו יצרנו נכס מניב משותף והגיע הזמן לארגן מחדש את המיזם ולהפוך אותו לארגון מסודר. לעבור מזוגיות לחתונה 🙂
– לבחור מהו האופן המדויק ביותר לארגן את העסק כיישות משותפת: שותפות מוגבלת, חברה בע״מ, עוסק מורשה משותף, כל זאת בהמלצת רואה חשבון טוב כמובן ומה שהכי טוב לכל השותפים.
– לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח כדי לראות שאכן עדיין ישנו חזון משותף ורואים עין בעין את הכיוון אליו הארגון המשותף שנוצר הולך.
– ניהול תקציב ותזרים מזומנים בצורה טובה שמאפשרת לארגון להמשיך להתפתח מצד אחד ומצד שני לאפשר לשותפים למשוך כסף שיאפשר להם לשגשג ברמה האישית מבלי לפגוע בפיתוח של הארגון.
– יצירת תרבות ארגונית שמשקפת את השותפים כך שהערכים של הארגון משתקפים בעשייה השוטפת.
ישנו שלב נוסף שמעט מאד מגיעים אליו , אבל אכתוב אותו כאן על מנת שניתן יהיה לשאוף אליו ולהיות מודע לקיומו, שלב זה נקרא:

 

4. מ-שותפות ל-ברית:
(אני קורא לזה שותפמילי – מהמילה שותפות והמילה Family באנגלית). זהו שלב בו השותפים מחוייבים אחד לשני ברמה של משפחה ועוזרים אחד לשני בידיעה שהם כאן במסע חיים משותף של התפתחות אישית לאור חזון משותף ונמצאים בשיח תמידי עם שקיפות המאפשר להיות בתודעה גבוהה שמשתקפת לאחר מכן בארגון.

להגיע לברית זה מצד אחד עניין של זמן אך מצד שני זהו גם אלמנט של בחירה. בחירה של לעבור מעבודה מ-פחד ל-עבודה מתוך אהבה ולפעול בסינרגיה אמיתית בהם – השלם גדול מסך חלקיו וישנה ערבות הדדית וכל אחד מתמקד בחוזקות שלו וסומך על האחר בצורה מלאה לפעול בצורה הטובה ביותר בתחום עליו הוא אחראי.
 
רוצים להמשיך במסע משותף?

בקרוב נפתחת סדנא מחוזקות לרווחים בה נוכל למצוא את החוזקה שלהו ולמנף אותה לרווחים עם שיתופי פעולה עם חוזקות משלימות סביב פרויקט יזמי.

בואו להתפתח ולעשות נטוורק ולתרגל ולישם את מודל שותפמילי

להרשמה והבטחת מקומך בסדנה>>https://zpr.io/zKXmbNuLXx5H

 

 

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
גלילה למעלה