Fotolia 71156193 S

היי חברים, מה שלומכם?

הרבה זמן לא יצא לי לכתוב כאן ואני מודה שממש התגעגעתי. אז יעד אחד לשנה הקרובה – לכתוב לכם ואליכם יותר.

הבוקר פייסבוק העלה לי זיכרון מלפני חמש שנים – תמונה של מסדרון במשרד בו עבדתי ואני ניצבת בדלת מתבוננת על המקום שאני עוזבת. בכמה שניות עברו לנגד עיניי רגעים מחמש השנים שחלפו מאז עזבתי את מקום העבודה ההוא ואני רוצה לשתף אתכם במה שכתבתי בפייסבוק:

היום לפני חמש שנים סיימתי תקופה.
היום לפני חמש שנים פתחתי דלת חדשה.

היום לפני חמש שנים עזבתי מקום עבודה של כמעט 12 שנים והלכתי אל הלא נודע.
ולתקופה מסויימת זה היה באמת לא נודע.

וזה היה טוב, מצחיק, קשה ומאתגר. חמש שנים שבהן למדתי לפסוע צעד אחרי צעד, לקחת אוויר, להבין שיש עתיד לא ידוע שאני בונה ברגעים אלו ממש של אז.

חמש שנים בהן למדתי להביא בחזרה את עצמי למציאות היום יום וגם המצאתי את עצמי מחדש. למדתי להתחבר לרצונות ולחלומות שלי. למדתי להגיד כן וגם לא. למדתי לחיות את החיים ולא לידם.

למדתי שהחלומות שלי חשובים לא פחות מהחלומות של אלו שאני עובדת עבורם ואיתם. למדתי שאני לא טובה מאף אחד ואף אחד לא יותר טוב ממני. למדתי למחול ולשחרר הרבה יותר טוב משעשיתי זאת בעבר.

עבדתי בחמש השנים האחרונות לדייק את עצמי, להיות נוכחת, לחייך יותר, לזכור שהאגו הוא חבר נחמד אבל הוא לא מנהל אותי, לתת יותר, להקשיב יותר, לאהוב יותר. הכל תמיד עשיתי. בחמש השנים האחרונות היה הרבה הרבה יותר.

וכשאני מסתכלת על הדלת הזו שעזבתי לפני חמש שנים בדיוק, על המסלול שעברתי עד אז אני יודעת שהכל היה לטובתי תמיד. הכל לטובתי כל הזמן. אני יודעת שגם אז, בתקופה ההיא רכשתי ידע וכלים שמלווים אותי גם היום ואת המיותר השארתי מאחור.

בחג צפיתי בסרט המבוך. למי שלא ראה, מומלץ. בכל מקרה, זה על חבורת צעירים שמישהו שם אותם בתוך מקום כשהם מוקפים במבוך והם לא מצליחים שנים לצאת ממנו. בכל בוקר הם יוצאים לדרך וחוזרים לפני הלילה לנקודת המוצא כי בלילה המבוך נסגר. ולא רק שהוא נסגר, הוא גם משתנה. כלומר בבוקר למחרת הוא משהו אחר.

די מזכיר את החיים שלנו. אנחנו אף פעם לא יודעים מה יהיה כשנצא מאיזושהי דלת. לפעמים זה ממש מרגיש כמו מבוך שמשתנה כל הזמן. אבל הכי חשוב זה לא לוותר. להמשיך לצעוד קדימה גם כשלא יודעים מה בדיוק יקרה בצעד הבא.

שלושה מפתחות חשובים אני מחזיקה איתי היום לכל דלת: אמונה, הוקרת תודה ובריאת מציאות. שלושה דברים שהם באחריותי המלאה ואני משתמשת במפתחות האלו שוב ושוב בכל דלת שנסגרת ועוד יותר בכזו שנפתחת….

לשנה החדשה שהתחילה ממש השבוע אני רוצה לאחל לכולנו שנלמד מהעבר, נחיה את ההווה ונתכנן את העתיד – כי הכל מתקיים בו זמנית 

שלכם, נועה

DSC00772

נועה ענתבי-פינטו, מנהלת רוברט שמין בישראל.
אשת נדל״ן ויזמית. יועצת להתפתחות אישית ויצירת מציאות רצויה.
ליצירת קשר מוזמנים לשלוח לי מייל [email protected]

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
גלילה למעלה